جماتریا (به انگلیسی: Gematria) (به عبری: גימטריה) یا جیماتریا (به انگلیسی: Gimatria) سنتی یهودی برای اختصاص ارزش عددی به کلمات یا عبارات می باشد، با این اعتقاد که کلمات یا عبارات با ارزش عددی مساوی رابطه ای با یکدیگر دارند. همچنین در مواردی رابطه ای با عدد خودشان دارند که ممکن است به سن شخص، سال، یا علایق مربوط باشد. یهودیان با این روش کلمات را با معیار و بینش مذهبی تفسیر نموده و به زعم خود آینده را با همین فرضیه پیش بینی کرده اند. این روش غالباً در احادیث و روایات توراتی (تلمود)، به کار برده شده. جماتریا قابل مقایسه با حساب جُمَل در حروف عربی و ایزوپسفی در عددشناسی یونانی است. با اینکه این لغت عبری می باشد، اما احتمالاً از کلمه ی یونانی γεωμετρια (گئومتریا)[۱] یا همان geometry در انگلیسی به معنای هندسه مشتق شده است. همچنین برخی دانش پژوهان معتقدند این کلمه به احتمال بیشتر از کلمه ی یونانی گراماتیا[۲] گرفته شده است. در هر صورت ممکن است هر دو کلمه بر تشکیل کلمه ی عبری تاثیری گذاشته باشند (همچنین برخی اعتقاد دارند از گاما، سومین حرف از الفبای یونانی گرفته شده باشد: گاما+تریا[۳]). این کلمه از قرن هفدهم از ترجمه های جیووانی پیکو دلا مراندولا به انگلیسی وارد شده است. هر چند احتمال دارد این کلمه از یونانی مشتق شده باشد، اما به صورت گسترده‌ای در متون یهودی، به ویژه در کابالا، از آن استفاده شده است.
محتویات [نمایش]
جدول ارزش ها[ویرایش]
ارزش های میسپار گادول به شرح زیر می باشند:
عدد عبری نشان
1 آلف א
2 بت ב
3 گیمل ג
4 دالت ד
5 ه ה
6 واو ו
7 زیین ז
8 حت ח
9 طت ט
عدد عبری نشان
10 یود י
20 کاف כ
30 لامد ל
40 مم מ
50 نون נ
60 سامخ ס
70 عیین ע
80 په פ
90 صادی צ
عدد عبری نشان
100 قوف ק
200 رش ר
300 شین ש
400 تاو ת
500 کاف(آخر) ך
600 مم(آخر) ם
700 نون(آخر) ן
800 په(آخر) ף
900 صادی(آخر) ץ
و یا به این صورت:
ارزش عددی حروف عبری
حرف ارزش
א ۱
ב ۲
ג ۳
ד ۴
ה ۵
ו ۶
زین (حرف عبری) ۷
ح ۸
ط ۹
ی ۱۰
کاف (حرف عبری) ۲۰
ל ۳۰
מ ۴۰
ن ۵۰
سمخ (حرف عبری) ۶۰
ع ۷۰
פ ۸۰
زادی (حرف عبری) ۹۰
ق ۱۰۰
رش (حرف عبری) ۲۰۰
ש ۳۰۰
ת ۴۰۰
جستارهای وابسته[ویرایش]
علم حروف
حساب جمل
93 (ثلما)
پانویس[ویرایش]
Jump up ↑ geōmetriā
Jump up ↑ gēmaṭriyā
Jump up ↑ gamma + tria
منابع[ویرایش]
ویکی‌پدیای انگلیسی
فرهنگ معین
لغتنامه دهخدا
ویکی‌پدیای عبری
[نهفتن] ن ب و
تلما
موارد مهم
کتاب شریعت (لیبر ال ول لجیس) آلیستر کراولی عرفان تلمایی اراده حقیقی عمل عظیم فرشته ی نگهبان مقدس آبراهادابرا لوح افشا 93 عصر هورس مغاک جادو
تلما و مذهب
عشاء گنوسی کتاب های مقدس تلما دستور عشاء کلیسای کاتولیک گنوسی
خدایان
نوئیت هدیت را هور خوئیت آیواس بابالون بافومت خائوس ماعت چورونزون آنخ ف ن خنسو
سازمان ها
A∴A∴ کلیسای کاتولیک گنوسی سازمان معبد شرق سازمان تایفونیان سازمان متن باز پگاه زرین
شخصیت ها
کنت انگر آلان بنت امیلی بروگش ماری بوتس مارجوری کامرون آلیستر کراولی فرانسوا رابله لون میلو دوگوئته جی. اف. سی. فولر کارل گرمر کنت گرانت آلن گرینفیلد بانو فریدا هریس لیه هیرسیگ کریستوفر هیات هیمنئوس بتا چارلس استنسفلد جونز جرج کسیل جونز کارل کلنر رز ادیت کلی گریدی مک مورتری مارسلو راموس موتا ویکتور بنجامین نئوبورگ جک پرسونس ایزرائیل ریگاردی تئودور رئوس لیلا وادل (لیلا) جیمز واسرمن سم وبستر جان ولف آستین اوزمن اسپیر
متون تلمیت
آثار آلیستر کراولی لیبرهای آلیستر کراولی کتاب شریعت (لیبر ال ول لجیس) اعتدالین لیبر 777 جادو (کتاب 4) اعترافات کتاب کذبیات لیبر اوز (لیبر 77) اعتدالین خدایان قانون برای همه کونکس اوم پاکس کتاب تحوت مشاهده و صوت رسالاتی کوتاه به سوی حقیقت هشت خطابه بر یوگا جادو بدون اشک اعتدالین آبی لیبر الف فرزند ماه خاطرات یک معتاد لکه های سفید ابرهای بدون آب مجموعه آثار آلیستر کراولی 1905-1907 تدبیر و سایر حکایات
جادو و مراسم
جادو روغن آبراملین قالب نور مراسم متولد ناشده انفجار اروس اغماء جماتریا تاروت تحوتی مراسم ققنوس قبالای هرمسی جادوی آمیزش ستاره شناسی یوگا طلسم و وانگ آیین بابالون جادوی مراسمی
سایر مباحث
هگزاگرام همگرا بدن نورانی شب پان شهر اهرام خانه ی بولسکاین مغاک تلما مراسم الوزیس فرمول جادویی
طبقه بندی
رده:تلما رده:تلمیت ها رده:متون تلمایی
رده‌ها: الفبای عبری تلما عددشناسی عرفان یهودی کابالایهودیت علوم خفیه
همچنین
Gematria or gimatria (Hebrew: גימטריא/גימטריה gēmaṭriyā) is a traditional Jewish system of assigning numerical value to a word or phrase, in the belief that words or phrases with identical numerical values bear some relation to each other, or bear some relation to the number itself as it may apply to a person's age, the calendar year, or the like. Although the term is Hebrew, it most likely derives from Greek geōmetriā, "geometry", which was used as a translation of gēmaṭriyā, though some scholars believe it to derive from Greek grammateia, rather; it's possible that both words had an influence on the formation of the Hebrew word.[1][2] (Some also hold it to derive from the order of the Greek alphabet, gamma being the third letter of the Greek alphabet (gamma + tria).[3]) The word has been extant in English since the 17th century from translations of works by Giovanni Pico della Mirandola. Although ostensibly derived from Greek, it is largely used in Jewish texts, notably in those associated with the Kabbalah.
The best-known example of Gematria is the Hebrew word Chai ("life"), which is composed of two letters which (using the assignments in the Mispar gadol table shown below) add up to 18. This has made 18 a "lucky number" among Jews, and gifts in multiples of 18 are very common.[4]
Some identify two forms of gematria: the "revealed" form, which is prevalent in many hermeneutic methods found throughout Rabbinic literature, and the "mystical" form, a largely Kabbalistic practice.[5]
Though gematria is most often used to calculate the values of individual words, psukim (Biblical verses), Talmudical aphorisms, sentences from the standard Jewish prayers, personal, angelic and Godly names, and other religiously significant material, Kabbalists use them often for arbitrary phrases and, occasionally, for various languages. A few instances of gematria in Arabic, Spanish and Greek, spelled with the Hebrew letters, are mentioned in the works of Rabbi Abraham Abulafia;[6] some Hasidic Rabbis also used it, though rarely, for Yiddish.[7] However, the primary language for gematria calculations has always been and remains Hebrew and, to a lesser degree, Aramaic.
Contents [hide]
1 Textual sources
2 Values table
3 Vowels
4 Methods
5 Absolute value
6 Use in other languages
7 Calculation tools
8 See also
9 Notes
10 References
11 Further reading
12 External links
Textual sources[edit source]
A Mishnaic textual source makes clear that the use of gematria is dated to at least the Tannaic period.
Pirkei Avot 3:23:
רבי אלעזר בן חסמא אומר, קנין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה.
Rabbi Eleazar Chisma[8] said: the laws of mixed bird offerings and the key to the calculations of menstruation days—these, these are the body of the halakhah. The calculation of the equinoxes and gematria are the desserts of wisdom.
An alternative translation to the Hebrew word פרפראות is "minor side dishes".
Minor dishes may be served before, during, or after a meal, to add interest and variety; they are the appetizers, side dishes, desserts, tid-bits — never to be served as main dishes. In other words, these sciences, while important, are yet only auxiliary and secondary. What is primary is the Torah. What is central is the life giving law.[9]
Values table[edit source]
The Mispar gadol (see below) values are:
Decimal Hebrew Glyph
1 Aleph א
2 Bet ב
3 Gimel ג
4 Daled ד
5 He ה
6 Vav ו
7 Zayin ז
8 Heth ח
9 Teth ט
Decimal Hebrew Glyph
10 Yud י
20 Kaph כ
30 Lamed ל
40 Mem מ
50 Nun נ
60 Samech ס
70 Ayin ע
80 Pe פ
90 Tsade צ
Decimal Hebrew Glyph
100 Qoph ק
200 Reish ר
300 Shin ש
400 Taw ת
500 Kaph(final) ך
600 Mem(final) ם
700 Nun(final) ן
800 Pe(final) ף
900 Tsade(final) ץ
Vowels[edit source]
The value of the Hebrew vowels is usually not counted, but some less known methods include the vowels as well. The most common vowel values are as follows (a less common alternative value, based on digit sum, is given in parentheses):
Decimal Vowel Glyph
6
Patach
ַ
10 (1)
Hiriq
ִ
Holam
ׂ
Shuruk
וּ
Decimal Vowel Glyph
16 (7)
Kamatz
ָ
20 (2)
Zeire
ֵ
Sh'va
ְ
26 (8)
Reduced patach
ֲ
Decimal Vowel Glyph
30 (3)
Segol
ֶ
Kubutz
ֻ
36 (9)
Reduced kamatz
ֳ
50 (5)
Reduced segol
ֱ
Sometimes the names of the vowels are spelled out and their gematria is calculated, using standard methods.[10]
Methods[edit source]
There are several methods used to calculate the numerical value for the individual words, phrases or whole sentences. More advanced methods are usually used for the most significant Biblical verses, prayers, names of God and angels etc.
Mispar Hechrachi (absolute value) that uses full numerical value of the twenty-two letters. Sometimes its also called Mispar ha-Panim (face number), as opposed to the more complicated Mispar ha-Akhor (back number).
Mispar Gadol counts the final forms (sofit) of the Hebrew letters as a continuation of the numerical sequence for the alphabet, with the final letters assigned values from 500 to 900.
The same name, Mispar ha-Gadol, is also used for another method, which spells the name of each letter and adds the standard values of the resulting string.
Mispar Katan calculates the value of each letter, but truncates all of the zeros. It is also sometimes called Mispar Me'ugal.
Mispar Siduri (ordinal value) with each of the 22 letters given a value from one to twenty-two.
Mispar Bone'eh (building value, also Revu'a, square[11]) is calculated by walking over each letter from the beginning to the end, adding the value of all previous letters and the value of the current letter to the running total. Therefore, the value of the word "Achad" (one) is 1 + (1 + 8) + (1 + 8 + 4) = 23.
Mispar Kidmi (triangular value) uses each letter as the sum of the all the standard gematria letter values preceding it. Therefore, the value of Aleph is 1, the value of Bet is 1 + 2 = 3, the value of Gimmel is 1+2+3=6, etc. It's also known as Mispar Meshulash (triangular or tripled number).
Mispar P'rati calculates the value of each letter as the square of its standard gematria value. Therefore, the value of Aleph is 1 × 1 = 1, the value of Bet is 2 × 2 = 4, the value of gimmel is 3 × 3 = 9, etc. It's also known as Mispar ha-Merubah ha-Prati'.
Mispar ha-Merubah ha-Klali is the square of the standard absolute value of each word.
Mispar Meshulash calculates the value of each letter as the cube of their standard value. The same term is more often used for Mispar Kidmi.
Mispar ha-Akhor The value of each letter is its standard value multiplied by the position of the letter in a word or a phrase in either ascending or descending order. This method is particularly interesting, because the result is sensitive to the order of letters. It's also sometimes called Mispar Meshulash (triangular number).
Mispar Mispari spells out the standard values of each letter by their Hebrew names ("Achad" (one) is 1+8+4=13 etc.), and then adds up the standard values of the resulting string.
Mispar Shemi (also Millui letter "filling"), uses the value of each letter as equal to the value of its name.[12] For example, the value of the letter Aleph is (1 + 30 + 80) = 111, Bet is (2 + 10 + 400) = 412, etc. Sometimes the same operation is applied two or more times recursively.
Mispar Ne'elam (hidden number) spells out the name of each letter without the letter itself (e.g. "Leph" for "Aleph") and adds up the value of the resulting string.
Mispar Katan Mispari (integral reduced value) is used where the total numerical value of a word is reduced to a single digit. If the sum of the value exceeds 9, the integer values of the total are repeatedly added to produce a single-digit number. The same value will be arrived at regardless of whether it is the absolute values, the ordinal values, or the reduced values that are being counted by methods above.
Mispar Misafi adds the number of the letters in the word or phrase to their gematria.
Kolel is the number of words, which is often added to the gematria. In case of one word, the standard value is incremented by one.
Within the wider topic of Gematria are included the various alphabet transformations where one letter is substituted by another based on a logical scheme:
Atbash uses exchanges each letter in a word or a phrase by opposite letters. Opposite letters are determined by substituting the first letter of the Hebrew alphabet (Aleph) with the last letter (Tav), the second letter (Bet) with the next to last (Shin), etc. The result can be interpreted as a secret message or calculated by the standard gematria methods. A few instances of Atbash are found already in the Hebrew Bible. For example, see Jeremiah 25:26, and 51:41, with Targum and Rashi.[13]
Albam the alphabet is divided in half, eleven letters in each section. The first letter of the first series is exchanged for the first letter of the second series, the second letter of the first series for the second letter of the second series and so forth.
Achbi divides the alphabet into two equal groups of eleven letters. Within each group, the first letter is replaced by the last, the second by the tenth, etc.
Ayak Bakar replaces each letter by another one that has a 10-times-greater value. The final letters usually signify the numbers from 500 to 900. Thousands is reduced to ones (1000 becomes 1, 2000 becomes 2 etc.)
Ofanim replaces each letter by the last letter of its name (e.g. "Fe" for "Aleph").
Akhas Beta divides the alphabet into three groups of 7, 7 and 8 letters. Each letter is replaced cyclically by the corresponding letter of the next group. The letter Tav remains the same.
Avgad replaces each letter by the next one. Tav becomes Aleph. The opposite operation is also used.
Most of the above mentioned methods and ciphers are listed by Rabbi Moshe Cordevero.[14]
Some authors provide lists of as many as 231 various replacement ciphers, related to the 231 mystical Gates of the Sefer Yetzirah.[15]
Dozens of other far more advanced methods are used in Kabbalistic literature, without any particular names. In Ms. Oxford 1,822, one article lists 75 different forms of gematria.[16] Some known methods are recursive in nature and are reminiscent of the graph theory or use heavily combinatorics. Rabbi Elazar Rokeach often used multiplication, instead of addition, for the above-mentioned methods. For example, spelling out the letters of a word and then multiplying the squares of each letter value in the resulting string produces very large numbers, in orders of trillions. The spelling process can be applied recursively, until a certain pattern (e.g. all the letters of the word "Talmud") is found; the gematria of the resulting string is then calculated. The same author also used sums of all possible unique letter combinations, which add up to the value of a given letter. For example, the letter Hei, which has the standard value of 5, can be produced by combining 1 + 1 + 1 + 1 + 1, 2 + 1 + 1 + 1, 3 + 1 + 1, 4 + 1, 2 + 2 + 1 or 2 + 3, which adds up to 30. Sometimes combinations of repeating letters are not allowed (e.g. 2 + 3 is valid, but 3 + 1 + 1 is not). The original letter itself can also be viewed as a valid combination.[15]
Variant spellings of some letters can be used to produce sets of different numbers, which can be added up or analyzed separately. Many various complex formal systems and recursive algorithms, based on graph-like structural analysis of the letter names and their relations to each other, modular arithmetic, pattern search and other highly advanced techniques, are found in the "Sefer ha-Malchuth" by Rabbi David ha-Levi of Draa Valley, a Spanish-Moroccan Kabbalist of the 15–16th century.[10] Rabbi David ha-Levi's methods take into consideration the numerical values and other properties of the vowels as well.
Kabbalistic astrology uses some specific methods to determine the astrological influences on a particular person. According to one method, the gematria of the person's name is added to the gematria of his of her mother's name; the result is then divided by 7 and 12. The remainders signify a particular planet and Zodiac sign.[17]
Absolute value[edit source]
The most common form of gematria is used in the Talmud and Midrash, and elaborately by many post-Talmudic commentators. It involves reading words and sentences as numbers, assigning numerical instead of phonetic value to each letter of the Hebrew alphabet. When read as numbers, they can be compared and contrasted with other words or phrases – cf. the Hebrew proverb נכנס יין יצא סוד (nichnas yayin yatza sod, lit. "wine entered, secret went out", i.e. "in vino veritas"). The gematric value of יין ("wine") is 70 (י=10; י=10; ן=50) and this is also the gematric value of סוד ("secret", ס=60; ו=6; ד=4).[18]
A classic Biblical commentary incorporating a great deal of gematria is Baal ha-Turim by Rabbi Jacob ben Asher.
Gematria is often used by the Maharal of Prague and hasidic Torah commentators (such as the "Sefath Emmeth" from Gur).
Use in other languages[edit source]
The first attested use of gematria occurs in an inscription of Assyrian ruler Sargon II (727–705 BCE) stating that the king built the wall of Khorsabad 16,283 cubits long to correspond with the numerical value of his name.[19] Gematria or isopsephy was borrowed into the Greek probably soon after their adoption of the Semitic writing system. The extant examples of use in Greek come primarily for the Christian literature and, unlike rabbinic sources, is always explicitly stated as being used.[20] It has been asserted[where?] that Plato (c. 427-347 BCE) offers a discussion of gematria "in its simplest forms" in the Cratylus, where he is said to have claimed that "the 'essential force' of a thing's name is to be found in its numerical value, and that words and phrases of the same numerical value may be substituted in context without loss in meaning." A direct review of the Cratylus, however, shows that Plato made no such claim and that gematria is not discussed in it either explicitly or implicitly.[citation needed] What can be more accurately stated is that Plato's discussion in the Cratylus involves a view of words and names as referring (more or less accurately) to the "essential nature" of a person or object, and that this view may have influenced – and is central to – Greek gematria.[21][22]
The Latin-script languages exhibit borrowing of gematria methods dating from the early Middle Ages after the use lapsed following the collapse of the Roman Empire in the 5th century.
Many researchers connect the "Number of the Beast", referred to in the Book of Revelation of the New Testament, with either Greek or Hebrew gematria as used by the early Christians. According to such interpretations, the number in question, 666, was originally derived via gematria from the name of the Roman emperor of the time, Nero Caesar (נרונקסר Nero Qasr).[23]
Calculation tools[edit source]
Android App: Gematria Assistant
Chrome Browser Extension: Gematria Assistant
See also[edit source]
Portal icon Kabbalah portal
Abjad numerals
Bible code
English Qabalah
Hebrew numerals
Iconicity
Isopsephy
Kabbalah
Kollel
Mathers table
Metaphysics
Notarikon
Numerology
Significance of numbers in Judaism
Temurah
Theomatics
Untranslatability
Notes[edit source]
Jump up ^ "Gematria" at Dictionary.com
Jump up ^ "gematria". Oxford English Dictionary (3rd ed.). Oxford University Press. September 2005. Oxford English Dictionary
Jump up ^ Benjamin Blech, "The Complete Idiot's Guide to Jewish Culture", p. 395 (2004)
Jump up ^ "Chabad.org Chani Benjaminson".
Jump up ^ e.g. Aish HaTorah, http://www.aish.com/spirituality/prayer/Prayer_6_-_Hear_O_Israel_Part_1.asp, which says "It is part of a Kabbalistic tradition ... Gematria is a Kabbalistic way of showing how two ideas are related on a conceptual level; it is using numerology as basis to confirm (not create) the connection."
Jump up ^ Otzar Eden ha-Ganuz,
Jump up ^ E.g. the rebbes of the Zhidichov dynasty noticed that the Yiddish word vaser (water) has the same value as Geshem (rain in Hebrew), and used this fact for theurgic meditations
Jump up ^ astronomer and mathematician and knew geometry, Horayoth 10 a-b
Jump up ^ Bunim, I (1964). "Ethics From Sinai", Feldheim
^ Jump up to: a b Sefer ha-Malchut, "Sifrei Chaim", Jerusalem, 2008
Jump up ^ Toras Menachem - Tiferes Levi Yitzchok, Vol. I - Bereshis, p. 2, fn. 7
Jump up ^ the spelling of the name of the number comes from the Talmud
Jump up ^ The Jewish Encyclopedia, Volume 5. New York: Funk & Wagnalls Co. 1904. p.589.
Jump up ^ Moshe Cordevero, Sefer Pardes ha-Rimonim, שער האותיות
^ Jump up to: a b Elazar Rokeach, Sefer ha-Shem
Jump up ^ Encyclopedia Judaica, 2007, vol. 7, 426
Jump up ^ Commentary to Sefer Yetzirah, attributed to Saadia Gaon, 6:4; Rabbi Aryeh Kaplan, Sefer Yetzirah, "WeiserBooks", Boston, 1997, pp. 220-221
Jump up ^ Babylonian Talmud, tractate Sanhedrin 38a, see of Zuckermann, Ghil'ad (2006), "'Etymythological Othering' and the Power of 'Lexical Engineering' in Judaism, Islam and Christianity. A Socio-Philo(sopho)logical Perspective", Explorations in the Sociology of Language and Religion, edited by Tope Omoniyi and Joshua A. Fishman, Amsterdam: John Benjamins, pp. 237-258.
Jump up ^ p.197, Ratzan
Jump up ^ p.164, Davies & Allison
Jump up ^ Marc Hirshman, Theology and exegesis in midrashic literature, in Jon Whitman, Interpretation and allegory: antiquity to the modern period. Brill, 2003. pp. 113-114.
Jump up ^ John Michell, The Dimensions of Paradise: Sacred Geometry, Ancient Science, and the Heavenly Order on Earth, 2008. pp.59-65 ff.
Jump up ^ Sanders, H. A. "The Number of the Beast in Revelation." Journal of Biblical Literature 37.1 (1918): 97.
References[edit source]
Gesenius' Hebrew Grammar, §5b and §5n
Klein, Ernest, Dr., A comprehensive etymological dictionary of the English language: Dealing with the origin of words and their sense development thus illustrating the history and civilization of culture, Elsevier, Oxford, 7th ed., 2000
Davies, William David & Allison, Dale C., A Critical and Exegetical Commentary on the Gospel According to Saint Matthew, Continuum International Publishing Group, 2004
Acres, Kevin, Data integrity patterns of the Torah: A tale of prime, perfect and transcendental numbers, Research Systems, Melbourne, 2004 [1]
Clawson, Calvin C., Mathematical Mysteries: The Beauty and Magic of Numbers, Perseus Books, 1999
Ratzan, Lee, Understanding Information Systems: What They Do and why We Need Them, ALA Editions, 2004
Genesis Rabbah 95:3. Land of Israel, 5th Century. Reprinted in, e.g., Midrash Rabbah: Genesis. Translated by H. Freedman and Maurice Simon. Volume II, London: The Soncino Press, 1983. ISBN 0-900689-38-2.
Deuteronomy Rabbah 1:25. Land of Israel, 5th Century. Reprinted in, e.g., Midrash Rabbah: Leviticus. Translated by H. Freedman and Maurice Simon. Volume VII, London: The Soncino Press, 1983. ISBN 0-900689-38-2.
DVD 'Unlocking Da Vinci's Code – Mystery or Conspiracy?', Highland Entertainment, 2004. UPC 634991203821
Lawrence, Shirley Blackwell, The Secret Science of Numerology – The Hidden Meaning of Numbers and Letters, New Page Books, 2001
Hughes, J. P., Suggestive Gematria, Holmes, 2008
Further reading[edit source]
Bernal, Martin. Cadmean Letters: The Transmission of the Alphabet to the Aegean and Further West before 1400 B.C. Winona Lake: Eisenbrauns, 1990.
Cajori, Florian. A History of Mathematical Notations (2 vv.). Chicago: Open Court, 1928–9.
Contenau, Georges. Everyday Life in Babylon and Assyria, New York: St. Martin's Press, 1954.
Davis, John J. Biblical Numerology. Grand Rapids, MI: Baker Books, 1968.
Diringer, David. The Alphabet: A Key to the History of Mankind (2 vv.). New York, Funk & Wagnalls, 1968.
Diringer, David. The Story of the Aleph Beth. New York: Thomas Yoseloff, 1960; World Jewish Congress, 1958.
Fideler, David. Jesus Christ: Sun of God: Ancient Cosmology and Early Christian Symbolism. Quest Books, 1993.
Ifrah, Georges. From One to Zero: A Universal History of Numbers, Viking, 1985.
Lawrence, Shirley Blackwell. The Secret Science of Numerology – The Hidden Meaning of Numbers and Letters. Franklin Lakes, NJ: New Page Books, 2001.
Menninger, Karl. Number Words and Number Symbols: A Cultural History of Numbers. Cambridge: MIT Press, 1969.
Naveh, Joseph. Early History of the Alphabet: An Introduction to West Semitic Epigraphy and Paleography. Jerusalem: The Magnes Press, The Hebrew University, 1987.
Parpola, Simo. "The Assyrian Tree of Life: Tracing the Origins of Jewish Monotheism and Greek Philosophy." Journ. Near Eastern Studies 52, 3 (July 1993), 161–208.
Rawn, Jonathan D. Discovering Gematria: Foundational Exegesis and Primary Dictionary. 1,968 pp. Gematria Publishing, 2008.
Swiggers, Pierre, Transmission of the Phoenician Script to the West, in Daniels and Bright, The World's Writing Systems, 1996
External links[edit source]
WebGim – An interactive gematria calculator, which includes results from Torah verses. (Hebrew)
Simple English gematria calculator (gives the normal sum, plus the single digit number)
Peter's Gematria Site – examines the application of gematria to the European languages from the Medieval period onwards, particularly in respect to esoteric communities, such as the Freemasons.
Letters of several alphabets and their numerical amounts
Gematria calculator, finds match to Biblical verses (in Hebrew)
The Gematria Database at Esoteric Delights is a large online gematria database (over 235,000 translations) of the Hebrew–English dictionary, along with tools for transliteration and translation, geared towards English-speaking esoteric communities.
[show] v t e
Hebrew language
[show] v t e
Methods of divination
Categories: Hebrew alphabetKabbalahNumerologyJewish mysticism
همچنین
גִּימַטְרִיָה (כנראה, מיוונית: "גאמה טריה", גאמה = 3, או מ־"γεωμετρία" - "גאומטריה") היא מתן פרשנות למילה או למחרוזת מילים לפי סכום ערכן המספרי של האותיות. לאחר שהומרו למספרים, ניתן להשוות מילים זו לזו ולמצוא קווי דמיון. יש המייחסים למילים בעלות ערך מספרי זהה משמעות מיסטית, ויש הרואים בכך שעשוע.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 הגימטריה באלפבית העברי
1.1 גימטריה בספרות התלמודית
1.2 גימטריה בקבלה
1.3 גימטריה בימינו
1.4 שיטות גימטריה נוספות
1.5 גימטריה קטנה
2 גימטריה בערבית
3 תוכנה לגימטריה
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
הגימטריה באלפבית העברי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אותיות האלפבית העברי משמשות לכתיבת ספרות עבריות, לפי ערכן המספרי של האותיות המופיע בטבלה שמשמאל. יש שנותנים ערך נפרד לאותיות מנצפ"ך (כלומר האותיות הסופיות): ך=500, ם=600, ן=700, ף=800, ץ=900.
דוגמאות
"גימטריה": 3 + 10 + 40 + 9 + 200 + 10 + 5 = 277.
ההבדל בין רצוי (306) ל-מצוי (146) זה כסף (160).
ההבדל בין שקר (600) ל-אמת (441) הוא קטן (159).
גימטריה בספרות התלמודית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגימטריה כדרך לקבלת רמז להבנת הכתוב וככלי פרשני שולי נמצאת בשימוש בדברי התנאים ובתלמוד במדרשים [1] - באגדה בלבד, אך אין לומדים הלכות מגימטריה (אלא אם כן הן מקובלות במסורת כהלכה למשה מסיני). בברייתא של ר' אליעזר הגלילי היא נמנית עם המידות שהתורה נדרשת בהן באגדה. בפרקי אבות, לעומת זאת, מודגש ערכה השולי של הגימטריה: "ר' אלעזר חסמא אומר: קינין ופתחי נידה הן גופי הלכות, תקופות וגימטריאות - פרפראות לחכמה".
דוגמאות לגימטריה:
על הפסוק (בראשית יד, יד): "וישמע אברם, כי נשבה בן אחיו; וירק את חניכיו ילידי ביתו, שמונה עשר ושלש מאות, וירדוף, עד-דן" נאמר בברייתא כי 318 חניכיו ילידי ביתו אינם אלא אליעזר עבד אברהם לבדו, שהרי אליעזר = 318 בגימטריה. בפירושו לפסוק זה אברהם אבן עזרא מותח ביקורת על פרשנות זו ומציין: "וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע, רק השם כמשמעו".
מהפסוק (במדבר, ו, ה): "עד מלאת הימים אשר יזיר לה', קדוש יהיה" נלמדת ההלכה (מסכת נזיר, ה/א) שנזירות שלא נקבע אורכה נמשכת 30 יום, כערכה של המילה "יהיה". הרא"ש, בפירושו שם, מזכיר את העובדה שפרט זה הוא הלכה למשה מסיני, ורק נסמך על הפסוק כרמז.
הביטוי "נכנס יין יצא סוד" מופיע במסכת עירובין (דף סה/א) ושם מוסבר כי בנוסף להשפעתו המשחררת לשון של היין, תכונה זו שלו נרמזת גם בגימטריה: יין = 70 = סוד.
שימוש בגימטריה נעשה גם בספרות רבנית בתר-תלמודית, ולהלן דוגמאות אחדות:
על דברי יעקב אבינו: "עם לבן גרתי" (בראשית, לב, ה) אומר רש"י: "גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי". פירוש זה מיוחס לרבי משה הדרשן.
על דברי אחשוורוש להמן במגילת אסתר: "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך", מפרשים התוספות (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד ב'): "גימטריא דהכסף עולה הע"ץ, רמז לו שיתלה עליו" (כלומר הכסף = 165 = העץ).
אחת ממצוות חג הפורים היא סעודת פורים, ובא יש (לטענת חלק מהפוסקים) לשתות לשוכרה במידה כזו או אחרת: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב'). בגימטריה מתקיים: "ארור המן" = 502 = "ברוך מרדכי".[2]
אצל הפרשן רש"י הפרשנות באמצעות גימטריה הינה בצמצום, ובפרשנותו לכל התנ"ך יש רק כעשרה מקומות, בהם הוא עושה שימוש בגימטריה[3]. הרמב"ן פעל לצמצום השימוש בגימטריה ככלי לפרשנות, וקבע "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריות ולהוציא מהן עניין עלה בדעתו".
לעומתם רבי יעקב בן אשר בספר פרשנותו לתורה - "בעל הטורים" עושה שימוש נרחב בגימטריה, ונמצאו בו למעלה מ-600 מקומות, שבהם הוא מפרש באמצעות גימטריה. המחבר מתאר פרשנות זו כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב" והיא משמשת כמבוא לפרשנותו המקיפה לתורה.
גם המהר"ל מפראג[4] ופרשנים חסידיים השתמשו בגימטריה.
גימטריה בקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השימוש בגימטריה כחלק מהקבלה החל להתפתח בהמאה ה-12 ואילך, בהתאם לגישה שהעולם נברא באמצעות צירופים שונים של האלפבית העברי. הגימטריה שימשה כדרך להביא אסמכתא נוספת לחיזוקו של רעיון שיש לו מקורות אחרים, וכאמצעי עזר לזיכרון. שימוש נרחב בגימטריה כדרך לפענח את הכוונות הנסתרות שבתפילה וככלי לפרשנות המקרא מופיע בכתביהם של רבי אלעזר מוורמס ותלמידיו. שימוש נרחב ביותר בגימטריה מופיע בכתביו של רבי אברהם אבולעפיה. דרשה ידועה היא הקשר בין עמלק = ספק = אל אחר = רם (240) שמופיעה בספר "מבוא לחכמת הקבלה"[5].
גרשם שלום, חוקר הקבלה הנודע, מציין:
"בהמשך התפתחות הקבלה מצטיירות שתי מגמות: של חובבי הגימטריה ושל הממעטים להשתמש בה. בדרך כלל ניתן לומר, שרעיונות חדשים נתפתחו תמיד מעבר לתחום הגימטריה, אולם תמיד נמצאו חכמים שמצאו להם ביסוסים או הקשרים רחבים בדרך הגימטריה, ובלי ספק ייחסו להם ערך ממשי העולה על זה של אסמכתא בעלמא".[6]
במאה ה-17 יצא לאור הספר "מגלה עמוקות" של נתן שפירא ובו שימוש נרחב ומעמיק בגימטריה כדרך להגות ולפרשנות. לספר זה הייתה השפעה ניכרת על הבאים אחריו. השבתאים השתמשו בגימטריה כדי להוכיח את משיחיותו של שבתי צבי, ומתנגדיהם השתמשו בטכניקה זו כדי להוכיח את ההיפך (למשל באמצעות הגימטריה שבתי צבי = 814 = רוח שקר).
גימטריה בימינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש פרשנים המשתמשים בגימטריה ככלי להבנה והארה של מושגים וטקסטים, כך למשל אחד = 13 = אהבה, או אשה = 306 = דבש.
למעשה, עבור רוב הקשרים-לכאורה המוצגים בעזרת גימטריה ניתן למצוא גם קשרים הפוכים לגמרי, פירושים סותרים לאותם צירופי אותיות. למשל כתוב בפרשת בהעלותך:"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח." (ספר במדבר, פרק י"ב, פסוק א'). רש"י מפרש: "מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחוריתו של כושי", ומחזק את דבריו באומרו "כושית בגימטריה יפת מראה"[7]. בדיקה מראה כי כושית בגימטריה גם מכוערת. (כ-ו-ש-י-ת = 400+10+300+6+20=736; י-פ-ת מ-ר-א-ה=5+1+200+40+400+80+10=736 מ-כ-ו-ע-ר-ת=400+200+70+6+20+40=736; כך יוצא גם כי כֻּשִׁית=מְכֹערת, בכתיב חסר ללא ו').
בחוגים דתיים משמשת הגימטריה להפיכת מספרה של השנה העברית למילים בעלות משמעות מעודדת. דוגמה לכך מופיעה בתחילת סיפורו של ש"י עגנון, "הסימן" שבה נאמר: "שנת תרפ"ט, שגימטריא שלה נצח ישראל".
שימוש הומוריסטי בגימטריה נעשה בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה", שבה הופיעה דמותו של הבבא בובה, פרודיה על דמותו של מקובל, המשתמש בגימטריה למתן פרשנות לאירועים אקטואליים.
שיטות גימטריה נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף לשיטת הגימטריה הבסיסית, שבה ניתן לכל אות ערך מספרי, התפתחו שיטות גימטריה נוספות, המאפשרות להגיע לשוויונות שאינם נוצרים בשיטה הבסיסית. אחדות מהן מופיעות בספרו של משה קורדובירו, "פרדס רימונים", ובהן:
מספר מעוגל, שאינו מביא בחשבון את האפסים בעשרות ובמאות, ולכן, למשל, ל = 3, ק = 1.
מספר מרובע, שבצד אחד של המשוואה נלקחים ערכים הריבועים של מספרי האותיות. דוגמה: דוד = 42 + 62 + 42 = 68 = חכם.
מספר קדמי, שבו ערכה של אות שווה לסכום ערכי כל האותיות החל מהאות א ועד לאות הנתונה. דוגמה: ג = 1 + 2 + 3 = 6.
דוגמה נוספת: כ = 10+20+... +1+2+3 = 75.
מילוי: ערכה של אות שווה לערך השם המלא של האות. ערכה של ח, למשל, שווה לזה של "חית", כלומר 418.
הכולל: הוספת 1 לערכה של המילה.
עם האותיות: הוספת מספר האותיות שבמילה לערכה של המילה, דוגמה: המילה "דוגמה" ערכה 54 ועם האותיות ערכה 59.
גימטריה קטנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
צורה נפוצה פחות של שימוש בגימטריה נקראת גימטריה קטנה. בגימטריה קטנה, מחשבים את הערך הגימטרי של מילה, צירוף מילים או משפט על פי סכום ערכי האותיות המרכיבות אותו, ואחר-כך מסכמים את הספרות של הסכום שוב ושוב עד לקבלת מספר מ-1 עד 9. או אז, מתייחסים למספר זה כאל ערכו הגימטרי של המילה/צירוף המילים/המשפט האמור. הדבר שקול לגימטריה מודולו 9, כאשר במקום 0 משתמשים ב-9.
לעוסקים בנומרולוגיה מאפשרת הגימטריה הקטנה לקשר בין הערך הגימטרי של המילים לבין המשמעות הנומרולוגית של התוצאה.
השימוש הנפוץ בגימטריה, אשר בו לא מסכמים את ספרות התוצאה, נקרא בהתאמה, גימטריה גדולה.
גימטריה בערבית[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך ימי הביניים אימצו אנשי דת מוסלמים את הגימטריה מן היהודים כשיטה לפירוש הקוראן, והתאימו אותה לאלפבית הערבי. אנשי הדת המוסלמים הצמידו לכל אות ערבית את הערך שניתן למקבילתה האטימולוגית בעברית. כך, האות הערבית ا קיבלה את הערך 1 (מקבילה ל-א), ب קיבלה את הערך 2 (מקבילה ל-ב), ج -3 (ג), د -4 (ד) וכן הלאה. סדר האותיות המקובל בערבית שונה במידה ניכרת מהמקובל בעברית, ולפיכך, בניגוד לעברית, אין התאמה בין סידור האותיות המשמש במילונאות הערבית, לבין סידור האותיות הערביות על-פי ערכן בגימטריה. לדוגמה, ארבע האותיות הראשונות באלפבית הערבי הן ا ب ت ث, אך אם נסדר את האותיות הערביות על פי ערכן בגימטריה, יהיו ארבע האותיות הראשונות: ا ب ج د , ואילו ت תבוא לקראת סוף הרשימה, כיוון שהיא מקבילה ל-ת בעברית, וערכה 400.
כיוון שבאלפבית הערבי יש 28 אותיות, הגימטריה הערבית אינה עוצרת ב-400, ויש בה אותיות שערכן גבוה יותר. בנוסף, מקובל לתת ערך מספרי לליגטורה لا (צירוף של האותיות ل ו-ا).
תוכנה לגימטריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש מספר תוכנות שעוזרות למצוא התאמות בגימטריה. בתוכנת האיחזור של פרויקט השו"ת, למשל, יש מודול של חיפוש פסוקים וחלקי פסוקים בתנ"ך שיש להם גימטריה ששווה למחרוזת מסוימת. תוכנה כזו היא כלי עבודה בידי המחפשים רמזי גימטריה בתנ"ך, ומאפשרת להגיע לתוצאה מותאמת לרצון המשתמש. גימטריה - מחשבון] המספק צרופי גימטריה מקבילים ומתעדכן על פי חיפושי הגולשים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: גימטריה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:גמטריה
גימטרשת - מחשבון אינטראקטיבי ומשוכלל לחישובי גימטריה, כולל חיפוש התאמות בפסוקי התורה.
מחשבון גימטריה המציג התאמות מול פסוקים מהתנ״ך.
גדי אלכסנדרוביץ', גימטרעה, באתר "לא מדויק"
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
^ לדוגמה בבלי מסכת ברכות דף ח א, בבלי מסכת שבת דף י ב, ויקרא רבה פרשה כא פסקה ד
^ ביאור:עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
^ בראשית יט כ, ויקרא טז ג, במדבר טו לט, יהושע יז יד
^ גור אריה, בראשית יד יד; שמות ל כט
^ ספר מבוא לחכמת הקבלה חלק א', שער ד פרק ד; חלק ב', מאמר א על דבר חנוכה
^ האנציקלופדיה העברית, כרך י', עמ' 686
^ רשי, במדבר פרק יב באתר דעת
[הסתרה] כתב עברי
מערכות אלפבית אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי
וריאציות של אלפבית עברי כתב רש"י • כתב סת"ם • כתב רהוט
כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה
ניקוד ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארצישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב חסר ניקוד
גופנים עבריים דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין (גופן) • הדסה (גופן) • הצבי (גופן) • כתב רש"י
אלפבית עברי א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת
שפות הנכתבות בכתב עברי עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית
קטגוריות: מיסטיקה יהודיתעברית
משובים קודמיםמשוב על הערך
נקודות מומלצות להתייחסות: שלמות, אובייקטיביות, אמינות ורמת הכתיבה.
אין לכתוב פניות לנשוא הערך, משובים פוגעניים והשקפות אישיות על נושא הערך
הינכם מוזמנים לשפר את הערך על ידי לחיצה על "עריכה" בראש הדף בצד שמאל.
תודה וברוכים הבאים לוויקיפדיה!
محتویات [نمایش]
جدول ارزش ها[ویرایش]
ارزش های میسپار گادول به شرح زیر می باشند:
عدد عبری نشان
1 آلف א
2 بت ב
3 گیمل ג
4 دالت ד
5 ه ה
6 واو ו
7 زیین ז
8 حت ח
9 طت ט
عدد عبری نشان
10 یود י
20 کاف כ
30 لامد ל
40 مم מ
50 نون נ
60 سامخ ס
70 عیین ע
80 په פ
90 صادی צ
عدد عبری نشان
100 قوف ק
200 رش ר
300 شین ש
400 تاو ת
500 کاف(آخر) ך
600 مم(آخر) ם
700 نون(آخر) ן
800 په(آخر) ף
900 صادی(آخر) ץ
و یا به این صورت:
ارزش عددی حروف عبری
حرف ارزش
א ۱
ב ۲
ג ۳
ד ۴
ה ۵
ו ۶
زین (حرف عبری) ۷
ح ۸
ط ۹
ی ۱۰
کاف (حرف عبری) ۲۰
ל ۳۰
מ ۴۰
ن ۵۰
سمخ (حرف عبری) ۶۰
ع ۷۰
פ ۸۰
زادی (حرف عبری) ۹۰
ق ۱۰۰
رش (حرف عبری) ۲۰۰
ש ۳۰۰
ת ۴۰۰
جستارهای وابسته[ویرایش]
علم حروف
حساب جمل
93 (ثلما)
پانویس[ویرایش]
Jump up ↑ geōmetriā
Jump up ↑ gēmaṭriyā
Jump up ↑ gamma + tria
منابع[ویرایش]
ویکی‌پدیای انگلیسی
فرهنگ معین
لغتنامه دهخدا
ویکی‌پدیای عبری
[نهفتن] ن ب و
تلما
موارد مهم
کتاب شریعت (لیبر ال ول لجیس) آلیستر کراولی عرفان تلمایی اراده حقیقی عمل عظیم فرشته ی نگهبان مقدس آبراهادابرا لوح افشا 93 عصر هورس مغاک جادو
تلما و مذهب
عشاء گنوسی کتاب های مقدس تلما دستور عشاء کلیسای کاتولیک گنوسی
خدایان
نوئیت هدیت را هور خوئیت آیواس بابالون بافومت خائوس ماعت چورونزون آنخ ف ن خنسو
سازمان ها
A∴A∴ کلیسای کاتولیک گنوسی سازمان معبد شرق سازمان تایفونیان سازمان متن باز پگاه زرین
شخصیت ها
کنت انگر آلان بنت امیلی بروگش ماری بوتس مارجوری کامرون آلیستر کراولی فرانسوا رابله لون میلو دوگوئته جی. اف. سی. فولر کارل گرمر کنت گرانت آلن گرینفیلد بانو فریدا هریس لیه هیرسیگ کریستوفر هیات هیمنئوس بتا چارلس استنسفلد جونز جرج کسیل جونز کارل کلنر رز ادیت کلی گریدی مک مورتری مارسلو راموس موتا ویکتور بنجامین نئوبورگ جک پرسونس ایزرائیل ریگاردی تئودور رئوس لیلا وادل (لیلا) جیمز واسرمن سم وبستر جان ولف آستین اوزمن اسپیر
متون تلمیت
آثار آلیستر کراولی لیبرهای آلیستر کراولی کتاب شریعت (لیبر ال ول لجیس) اعتدالین لیبر 777 جادو (کتاب 4) اعترافات کتاب کذبیات لیبر اوز (لیبر 77) اعتدالین خدایان قانون برای همه کونکس اوم پاکس کتاب تحوت مشاهده و صوت رسالاتی کوتاه به سوی حقیقت هشت خطابه بر یوگا جادو بدون اشک اعتدالین آبی لیبر الف فرزند ماه خاطرات یک معتاد لکه های سفید ابرهای بدون آب مجموعه آثار آلیستر کراولی 1905-1907 تدبیر و سایر حکایات
جادو و مراسم
جادو روغن آبراملین قالب نور مراسم متولد ناشده انفجار اروس اغماء جماتریا تاروت تحوتی مراسم ققنوس قبالای هرمسی جادوی آمیزش ستاره شناسی یوگا طلسم و وانگ آیین بابالون جادوی مراسمی
سایر مباحث
هگزاگرام همگرا بدن نورانی شب پان شهر اهرام خانه ی بولسکاین مغاک تلما مراسم الوزیس فرمول جادویی
طبقه بندی
رده:تلما رده:تلمیت ها رده:متون تلمایی
رده‌ها: الفبای عبری تلما عددشناسی عرفان یهودی کابالایهودیت علوم خفیه
همچنین
Gematria or gimatria (Hebrew: גימטריא/גימטריה gēmaṭriyā) is a traditional Jewish system of assigning numerical value to a word or phrase, in the belief that words or phrases with identical numerical values bear some relation to each other, or bear some relation to the number itself as it may apply to a person's age, the calendar year, or the like. Although the term is Hebrew, it most likely derives from Greek geōmetriā, "geometry", which was used as a translation of gēmaṭriyā, though some scholars believe it to derive from Greek grammateia, rather; it's possible that both words had an influence on the formation of the Hebrew word.[1][2] (Some also hold it to derive from the order of the Greek alphabet, gamma being the third letter of the Greek alphabet (gamma + tria).[3]) The word has been extant in English since the 17th century from translations of works by Giovanni Pico della Mirandola. Although ostensibly derived from Greek, it is largely used in Jewish texts, notably in those associated with the Kabbalah.
The best-known example of Gematria is the Hebrew word Chai ("life"), which is composed of two letters which (using the assignments in the Mispar gadol table shown below) add up to 18. This has made 18 a "lucky number" among Jews, and gifts in multiples of 18 are very common.[4]
Some identify two forms of gematria: the "revealed" form, which is prevalent in many hermeneutic methods found throughout Rabbinic literature, and the "mystical" form, a largely Kabbalistic practice.[5]
Though gematria is most often used to calculate the values of individual words, psukim (Biblical verses), Talmudical aphorisms, sentences from the standard Jewish prayers, personal, angelic and Godly names, and other religiously significant material, Kabbalists use them often for arbitrary phrases and, occasionally, for various languages. A few instances of gematria in Arabic, Spanish and Greek, spelled with the Hebrew letters, are mentioned in the works of Rabbi Abraham Abulafia;[6] some Hasidic Rabbis also used it, though rarely, for Yiddish.[7] However, the primary language for gematria calculations has always been and remains Hebrew and, to a lesser degree, Aramaic.
Contents [hide]
1 Textual sources
2 Values table
3 Vowels
4 Methods
5 Absolute value
6 Use in other languages
7 Calculation tools
8 See also
9 Notes
10 References
11 Further reading
12 External links
Textual sources[edit source]
A Mishnaic textual source makes clear that the use of gematria is dated to at least the Tannaic period.
Pirkei Avot 3:23:
רבי אלעזר בן חסמא אומר, קנין ופתחי נדה הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות פרפראות לחכמה.
Rabbi Eleazar Chisma[8] said: the laws of mixed bird offerings and the key to the calculations of menstruation days—these, these are the body of the halakhah. The calculation of the equinoxes and gematria are the desserts of wisdom.
An alternative translation to the Hebrew word פרפראות is "minor side dishes".
Minor dishes may be served before, during, or after a meal, to add interest and variety; they are the appetizers, side dishes, desserts, tid-bits — never to be served as main dishes. In other words, these sciences, while important, are yet only auxiliary and secondary. What is primary is the Torah. What is central is the life giving law.[9]
Values table[edit source]
The Mispar gadol (see below) values are:
Decimal Hebrew Glyph
1 Aleph א
2 Bet ב
3 Gimel ג
4 Daled ד
5 He ה
6 Vav ו
7 Zayin ז
8 Heth ח
9 Teth ט
Decimal Hebrew Glyph
10 Yud י
20 Kaph כ
30 Lamed ל
40 Mem מ
50 Nun נ
60 Samech ס
70 Ayin ע
80 Pe פ
90 Tsade צ
Decimal Hebrew Glyph
100 Qoph ק
200 Reish ר
300 Shin ש
400 Taw ת
500 Kaph(final) ך
600 Mem(final) ם
700 Nun(final) ן
800 Pe(final) ף
900 Tsade(final) ץ
Vowels[edit source]
The value of the Hebrew vowels is usually not counted, but some less known methods include the vowels as well. The most common vowel values are as follows (a less common alternative value, based on digit sum, is given in parentheses):
Decimal Vowel Glyph
6
Patach
ַ
10 (1)
Hiriq
ִ
Holam
ׂ
Shuruk
וּ
Decimal Vowel Glyph
16 (7)
Kamatz
ָ
20 (2)
Zeire
ֵ
Sh'va
ְ
26 (8)
Reduced patach
ֲ
Decimal Vowel Glyph
30 (3)
Segol
ֶ
Kubutz
ֻ
36 (9)
Reduced kamatz
ֳ
50 (5)
Reduced segol
ֱ
Sometimes the names of the vowels are spelled out and their gematria is calculated, using standard methods.[10]
Methods[edit source]
There are several methods used to calculate the numerical value for the individual words, phrases or whole sentences. More advanced methods are usually used for the most significant Biblical verses, prayers, names of God and angels etc.
Mispar Hechrachi (absolute value) that uses full numerical value of the twenty-two letters. Sometimes its also called Mispar ha-Panim (face number), as opposed to the more complicated Mispar ha-Akhor (back number).
Mispar Gadol counts the final forms (sofit) of the Hebrew letters as a continuation of the numerical sequence for the alphabet, with the final letters assigned values from 500 to 900.
The same name, Mispar ha-Gadol, is also used for another method, which spells the name of each letter and adds the standard values of the resulting string.
Mispar Katan calculates the value of each letter, but truncates all of the zeros. It is also sometimes called Mispar Me'ugal.
Mispar Siduri (ordinal value) with each of the 22 letters given a value from one to twenty-two.
Mispar Bone'eh (building value, also Revu'a, square[11]) is calculated by walking over each letter from the beginning to the end, adding the value of all previous letters and the value of the current letter to the running total. Therefore, the value of the word "Achad" (one) is 1 + (1 + 8) + (1 + 8 + 4) = 23.
Mispar Kidmi (triangular value) uses each letter as the sum of the all the standard gematria letter values preceding it. Therefore, the value of Aleph is 1, the value of Bet is 1 + 2 = 3, the value of Gimmel is 1+2+3=6, etc. It's also known as Mispar Meshulash (triangular or tripled number).
Mispar P'rati calculates the value of each letter as the square of its standard gematria value. Therefore, the value of Aleph is 1 × 1 = 1, the value of Bet is 2 × 2 = 4, the value of gimmel is 3 × 3 = 9, etc. It's also known as Mispar ha-Merubah ha-Prati'.
Mispar ha-Merubah ha-Klali is the square of the standard absolute value of each word.
Mispar Meshulash calculates the value of each letter as the cube of their standard value. The same term is more often used for Mispar Kidmi.
Mispar ha-Akhor The value of each letter is its standard value multiplied by the position of the letter in a word or a phrase in either ascending or descending order. This method is particularly interesting, because the result is sensitive to the order of letters. It's also sometimes called Mispar Meshulash (triangular number).
Mispar Mispari spells out the standard values of each letter by their Hebrew names ("Achad" (one) is 1+8+4=13 etc.), and then adds up the standard values of the resulting string.
Mispar Shemi (also Millui letter "filling"), uses the value of each letter as equal to the value of its name.[12] For example, the value of the letter Aleph is (1 + 30 + 80) = 111, Bet is (2 + 10 + 400) = 412, etc. Sometimes the same operation is applied two or more times recursively.
Mispar Ne'elam (hidden number) spells out the name of each letter without the letter itself (e.g. "Leph" for "Aleph") and adds up the value of the resulting string.
Mispar Katan Mispari (integral reduced value) is used where the total numerical value of a word is reduced to a single digit. If the sum of the value exceeds 9, the integer values of the total are repeatedly added to produce a single-digit number. The same value will be arrived at regardless of whether it is the absolute values, the ordinal values, or the reduced values that are being counted by methods above.
Mispar Misafi adds the number of the letters in the word or phrase to their gematria.
Kolel is the number of words, which is often added to the gematria. In case of one word, the standard value is incremented by one.
Within the wider topic of Gematria are included the various alphabet transformations where one letter is substituted by another based on a logical scheme:
Atbash uses exchanges each letter in a word or a phrase by opposite letters. Opposite letters are determined by substituting the first letter of the Hebrew alphabet (Aleph) with the last letter (Tav), the second letter (Bet) with the next to last (Shin), etc. The result can be interpreted as a secret message or calculated by the standard gematria methods. A few instances of Atbash are found already in the Hebrew Bible. For example, see Jeremiah 25:26, and 51:41, with Targum and Rashi.[13]
Albam the alphabet is divided in half, eleven letters in each section. The first letter of the first series is exchanged for the first letter of the second series, the second letter of the first series for the second letter of the second series and so forth.
Achbi divides the alphabet into two equal groups of eleven letters. Within each group, the first letter is replaced by the last, the second by the tenth, etc.
Ayak Bakar replaces each letter by another one that has a 10-times-greater value. The final letters usually signify the numbers from 500 to 900. Thousands is reduced to ones (1000 becomes 1, 2000 becomes 2 etc.)
Ofanim replaces each letter by the last letter of its name (e.g. "Fe" for "Aleph").
Akhas Beta divides the alphabet into three groups of 7, 7 and 8 letters. Each letter is replaced cyclically by the corresponding letter of the next group. The letter Tav remains the same.
Avgad replaces each letter by the next one. Tav becomes Aleph. The opposite operation is also used.
Most of the above mentioned methods and ciphers are listed by Rabbi Moshe Cordevero.[14]
Some authors provide lists of as many as 231 various replacement ciphers, related to the 231 mystical Gates of the Sefer Yetzirah.[15]
Dozens of other far more advanced methods are used in Kabbalistic literature, without any particular names. In Ms. Oxford 1,822, one article lists 75 different forms of gematria.[16] Some known methods are recursive in nature and are reminiscent of the graph theory or use heavily combinatorics. Rabbi Elazar Rokeach often used multiplication, instead of addition, for the above-mentioned methods. For example, spelling out the letters of a word and then multiplying the squares of each letter value in the resulting string produces very large numbers, in orders of trillions. The spelling process can be applied recursively, until a certain pattern (e.g. all the letters of the word "Talmud") is found; the gematria of the resulting string is then calculated. The same author also used sums of all possible unique letter combinations, which add up to the value of a given letter. For example, the letter Hei, which has the standard value of 5, can be produced by combining 1 + 1 + 1 + 1 + 1, 2 + 1 + 1 + 1, 3 + 1 + 1, 4 + 1, 2 + 2 + 1 or 2 + 3, which adds up to 30. Sometimes combinations of repeating letters are not allowed (e.g. 2 + 3 is valid, but 3 + 1 + 1 is not). The original letter itself can also be viewed as a valid combination.[15]
Variant spellings of some letters can be used to produce sets of different numbers, which can be added up or analyzed separately. Many various complex formal systems and recursive algorithms, based on graph-like structural analysis of the letter names and their relations to each other, modular arithmetic, pattern search and other highly advanced techniques, are found in the "Sefer ha-Malchuth" by Rabbi David ha-Levi of Draa Valley, a Spanish-Moroccan Kabbalist of the 15–16th century.[10] Rabbi David ha-Levi's methods take into consideration the numerical values and other properties of the vowels as well.
Kabbalistic astrology uses some specific methods to determine the astrological influences on a particular person. According to one method, the gematria of the person's name is added to the gematria of his of her mother's name; the result is then divided by 7 and 12. The remainders signify a particular planet and Zodiac sign.[17]
Absolute value[edit source]
The most common form of gematria is used in the Talmud and Midrash, and elaborately by many post-Talmudic commentators. It involves reading words and sentences as numbers, assigning numerical instead of phonetic value to each letter of the Hebrew alphabet. When read as numbers, they can be compared and contrasted with other words or phrases – cf. the Hebrew proverb נכנס יין יצא סוד (nichnas yayin yatza sod, lit. "wine entered, secret went out", i.e. "in vino veritas"). The gematric value of יין ("wine") is 70 (י=10; י=10; ן=50) and this is also the gematric value of סוד ("secret", ס=60; ו=6; ד=4).[18]
A classic Biblical commentary incorporating a great deal of gematria is Baal ha-Turim by Rabbi Jacob ben Asher.
Gematria is often used by the Maharal of Prague and hasidic Torah commentators (such as the "Sefath Emmeth" from Gur).
Use in other languages[edit source]
The first attested use of gematria occurs in an inscription of Assyrian ruler Sargon II (727–705 BCE) stating that the king built the wall of Khorsabad 16,283 cubits long to correspond with the numerical value of his name.[19] Gematria or isopsephy was borrowed into the Greek probably soon after their adoption of the Semitic writing system. The extant examples of use in Greek come primarily for the Christian literature and, unlike rabbinic sources, is always explicitly stated as being used.[20] It has been asserted[where?] that Plato (c. 427-347 BCE) offers a discussion of gematria "in its simplest forms" in the Cratylus, where he is said to have claimed that "the 'essential force' of a thing's name is to be found in its numerical value, and that words and phrases of the same numerical value may be substituted in context without loss in meaning." A direct review of the Cratylus, however, shows that Plato made no such claim and that gematria is not discussed in it either explicitly or implicitly.[citation needed] What can be more accurately stated is that Plato's discussion in the Cratylus involves a view of words and names as referring (more or less accurately) to the "essential nature" of a person or object, and that this view may have influenced – and is central to – Greek gematria.[21][22]
The Latin-script languages exhibit borrowing of gematria methods dating from the early Middle Ages after the use lapsed following the collapse of the Roman Empire in the 5th century.
Many researchers connect the "Number of the Beast", referred to in the Book of Revelation of the New Testament, with either Greek or Hebrew gematria as used by the early Christians. According to such interpretations, the number in question, 666, was originally derived via gematria from the name of the Roman emperor of the time, Nero Caesar (נרונקסר Nero Qasr).[23]
Calculation tools[edit source]
Android App: Gematria Assistant
Chrome Browser Extension: Gematria Assistant
See also[edit source]
Portal icon Kabbalah portal
Abjad numerals
Bible code
English Qabalah
Hebrew numerals
Iconicity
Isopsephy
Kabbalah
Kollel
Mathers table
Metaphysics
Notarikon
Numerology
Significance of numbers in Judaism
Temurah
Theomatics
Untranslatability
Notes[edit source]
Jump up ^ "Gematria" at Dictionary.com
Jump up ^ "gematria". Oxford English Dictionary (3rd ed.). Oxford University Press. September 2005. Oxford English Dictionary
Jump up ^ Benjamin Blech, "The Complete Idiot's Guide to Jewish Culture", p. 395 (2004)
Jump up ^ "Chabad.org Chani Benjaminson".
Jump up ^ e.g. Aish HaTorah, http://www.aish.com/spirituality/prayer/Prayer_6_-_Hear_O_Israel_Part_1.asp, which says "It is part of a Kabbalistic tradition ... Gematria is a Kabbalistic way of showing how two ideas are related on a conceptual level; it is using numerology as basis to confirm (not create) the connection."
Jump up ^ Otzar Eden ha-Ganuz,
Jump up ^ E.g. the rebbes of the Zhidichov dynasty noticed that the Yiddish word vaser (water) has the same value as Geshem (rain in Hebrew), and used this fact for theurgic meditations
Jump up ^ astronomer and mathematician and knew geometry, Horayoth 10 a-b
Jump up ^ Bunim, I (1964). "Ethics From Sinai", Feldheim
^ Jump up to: a b Sefer ha-Malchut, "Sifrei Chaim", Jerusalem, 2008
Jump up ^ Toras Menachem - Tiferes Levi Yitzchok, Vol. I - Bereshis, p. 2, fn. 7
Jump up ^ the spelling of the name of the number comes from the Talmud
Jump up ^ The Jewish Encyclopedia, Volume 5. New York: Funk & Wagnalls Co. 1904. p.589.
Jump up ^ Moshe Cordevero, Sefer Pardes ha-Rimonim, שער האותיות
^ Jump up to: a b Elazar Rokeach, Sefer ha-Shem
Jump up ^ Encyclopedia Judaica, 2007, vol. 7, 426
Jump up ^ Commentary to Sefer Yetzirah, attributed to Saadia Gaon, 6:4; Rabbi Aryeh Kaplan, Sefer Yetzirah, "WeiserBooks", Boston, 1997, pp. 220-221
Jump up ^ Babylonian Talmud, tractate Sanhedrin 38a, see of Zuckermann, Ghil'ad (2006), "'Etymythological Othering' and the Power of 'Lexical Engineering' in Judaism, Islam and Christianity. A Socio-Philo(sopho)logical Perspective", Explorations in the Sociology of Language and Religion, edited by Tope Omoniyi and Joshua A. Fishman, Amsterdam: John Benjamins, pp. 237-258.
Jump up ^ p.197, Ratzan
Jump up ^ p.164, Davies & Allison
Jump up ^ Marc Hirshman, Theology and exegesis in midrashic literature, in Jon Whitman, Interpretation and allegory: antiquity to the modern period. Brill, 2003. pp. 113-114.
Jump up ^ John Michell, The Dimensions of Paradise: Sacred Geometry, Ancient Science, and the Heavenly Order on Earth, 2008. pp.59-65 ff.
Jump up ^ Sanders, H. A. "The Number of the Beast in Revelation." Journal of Biblical Literature 37.1 (1918): 97.
References[edit source]
Gesenius' Hebrew Grammar, §5b and §5n
Klein, Ernest, Dr., A comprehensive etymological dictionary of the English language: Dealing with the origin of words and their sense development thus illustrating the history and civilization of culture, Elsevier, Oxford, 7th ed., 2000
Davies, William David & Allison, Dale C., A Critical and Exegetical Commentary on the Gospel According to Saint Matthew, Continuum International Publishing Group, 2004
Acres, Kevin, Data integrity patterns of the Torah: A tale of prime, perfect and transcendental numbers, Research Systems, Melbourne, 2004 [1]
Clawson, Calvin C., Mathematical Mysteries: The Beauty and Magic of Numbers, Perseus Books, 1999
Ratzan, Lee, Understanding Information Systems: What They Do and why We Need Them, ALA Editions, 2004
Genesis Rabbah 95:3. Land of Israel, 5th Century. Reprinted in, e.g., Midrash Rabbah: Genesis. Translated by H. Freedman and Maurice Simon. Volume II, London: The Soncino Press, 1983. ISBN 0-900689-38-2.
Deuteronomy Rabbah 1:25. Land of Israel, 5th Century. Reprinted in, e.g., Midrash Rabbah: Leviticus. Translated by H. Freedman and Maurice Simon. Volume VII, London: The Soncino Press, 1983. ISBN 0-900689-38-2.
DVD 'Unlocking Da Vinci's Code – Mystery or Conspiracy?', Highland Entertainment, 2004. UPC 634991203821
Lawrence, Shirley Blackwell, The Secret Science of Numerology – The Hidden Meaning of Numbers and Letters, New Page Books, 2001
Hughes, J. P., Suggestive Gematria, Holmes, 2008
Further reading[edit source]
Bernal, Martin. Cadmean Letters: The Transmission of the Alphabet to the Aegean and Further West before 1400 B.C. Winona Lake: Eisenbrauns, 1990.
Cajori, Florian. A History of Mathematical Notations (2 vv.). Chicago: Open Court, 1928–9.
Contenau, Georges. Everyday Life in Babylon and Assyria, New York: St. Martin's Press, 1954.
Davis, John J. Biblical Numerology. Grand Rapids, MI: Baker Books, 1968.
Diringer, David. The Alphabet: A Key to the History of Mankind (2 vv.). New York, Funk & Wagnalls, 1968.
Diringer, David. The Story of the Aleph Beth. New York: Thomas Yoseloff, 1960; World Jewish Congress, 1958.
Fideler, David. Jesus Christ: Sun of God: Ancient Cosmology and Early Christian Symbolism. Quest Books, 1993.
Ifrah, Georges. From One to Zero: A Universal History of Numbers, Viking, 1985.
Lawrence, Shirley Blackwell. The Secret Science of Numerology – The Hidden Meaning of Numbers and Letters. Franklin Lakes, NJ: New Page Books, 2001.
Menninger, Karl. Number Words and Number Symbols: A Cultural History of Numbers. Cambridge: MIT Press, 1969.
Naveh, Joseph. Early History of the Alphabet: An Introduction to West Semitic Epigraphy and Paleography. Jerusalem: The Magnes Press, The Hebrew University, 1987.
Parpola, Simo. "The Assyrian Tree of Life: Tracing the Origins of Jewish Monotheism and Greek Philosophy." Journ. Near Eastern Studies 52, 3 (July 1993), 161–208.
Rawn, Jonathan D. Discovering Gematria: Foundational Exegesis and Primary Dictionary. 1,968 pp. Gematria Publishing, 2008.
Swiggers, Pierre, Transmission of the Phoenician Script to the West, in Daniels and Bright, The World's Writing Systems, 1996
External links[edit source]
WebGim – An interactive gematria calculator, which includes results from Torah verses. (Hebrew)
Simple English gematria calculator (gives the normal sum, plus the single digit number)
Peter's Gematria Site – examines the application of gematria to the European languages from the Medieval period onwards, particularly in respect to esoteric communities, such as the Freemasons.
Letters of several alphabets and their numerical amounts
Gematria calculator, finds match to Biblical verses (in Hebrew)
The Gematria Database at Esoteric Delights is a large online gematria database (over 235,000 translations) of the Hebrew–English dictionary, along with tools for transliteration and translation, geared towards English-speaking esoteric communities.
[show] v t e
Hebrew language
[show] v t e
Methods of divination
Categories: Hebrew alphabetKabbalahNumerologyJewish mysticism
همچنین
גִּימַטְרִיָה (כנראה, מיוונית: "גאמה טריה", גאמה = 3, או מ־"γεωμετρία" - "גאומטריה") היא מתן פרשנות למילה או למחרוזת מילים לפי סכום ערכן המספרי של האותיות. לאחר שהומרו למספרים, ניתן להשוות מילים זו לזו ולמצוא קווי דמיון. יש המייחסים למילים בעלות ערך מספרי זהה משמעות מיסטית, ויש הרואים בכך שעשוע.
תוכן עניינים [הסתרה]
1 הגימטריה באלפבית העברי
1.1 גימטריה בספרות התלמודית
1.2 גימטריה בקבלה
1.3 גימטריה בימינו
1.4 שיטות גימטריה נוספות
1.5 גימטריה קטנה
2 גימטריה בערבית
3 תוכנה לגימטריה
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
הגימטריה באלפבית העברי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אותיות האלפבית העברי משמשות לכתיבת ספרות עבריות, לפי ערכן המספרי של האותיות המופיע בטבלה שמשמאל. יש שנותנים ערך נפרד לאותיות מנצפ"ך (כלומר האותיות הסופיות): ך=500, ם=600, ן=700, ף=800, ץ=900.
דוגמאות
"גימטריה": 3 + 10 + 40 + 9 + 200 + 10 + 5 = 277.
ההבדל בין רצוי (306) ל-מצוי (146) זה כסף (160).
ההבדל בין שקר (600) ל-אמת (441) הוא קטן (159).
גימטריה בספרות התלמודית[עריכה | עריכת קוד מקור]
הגימטריה כדרך לקבלת רמז להבנת הכתוב וככלי פרשני שולי נמצאת בשימוש בדברי התנאים ובתלמוד במדרשים [1] - באגדה בלבד, אך אין לומדים הלכות מגימטריה (אלא אם כן הן מקובלות במסורת כהלכה למשה מסיני). בברייתא של ר' אליעזר הגלילי היא נמנית עם המידות שהתורה נדרשת בהן באגדה. בפרקי אבות, לעומת זאת, מודגש ערכה השולי של הגימטריה: "ר' אלעזר חסמא אומר: קינין ופתחי נידה הן גופי הלכות, תקופות וגימטריאות - פרפראות לחכמה".
דוגמאות לגימטריה:
על הפסוק (בראשית יד, יד): "וישמע אברם, כי נשבה בן אחיו; וירק את חניכיו ילידי ביתו, שמונה עשר ושלש מאות, וירדוף, עד-דן" נאמר בברייתא כי 318 חניכיו ילידי ביתו אינם אלא אליעזר עבד אברהם לבדו, שהרי אליעזר = 318 בגימטריה. בפירושו לפסוק זה אברהם אבן עזרא מותח ביקורת על פרשנות זו ומציין: "וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש, כי אין הכתוב מדבר בגימטריא, כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע, רק השם כמשמעו".
מהפסוק (במדבר, ו, ה): "עד מלאת הימים אשר יזיר לה', קדוש יהיה" נלמדת ההלכה (מסכת נזיר, ה/א) שנזירות שלא נקבע אורכה נמשכת 30 יום, כערכה של המילה "יהיה". הרא"ש, בפירושו שם, מזכיר את העובדה שפרט זה הוא הלכה למשה מסיני, ורק נסמך על הפסוק כרמז.
הביטוי "נכנס יין יצא סוד" מופיע במסכת עירובין (דף סה/א) ושם מוסבר כי בנוסף להשפעתו המשחררת לשון של היין, תכונה זו שלו נרמזת גם בגימטריה: יין = 70 = סוד.
שימוש בגימטריה נעשה גם בספרות רבנית בתר-תלמודית, ולהלן דוגמאות אחדות:
על דברי יעקב אבינו: "עם לבן גרתי" (בראשית, לב, ה) אומר רש"י: "גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי". פירוש זה מיוחס לרבי משה הדרשן.
על דברי אחשוורוש להמן במגילת אסתר: "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך", מפרשים התוספות (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ג, עמוד ב'): "גימטריא דהכסף עולה הע"ץ, רמז לו שיתלה עליו" (כלומר הכסף = 165 = העץ).
אחת ממצוות חג הפורים היא סעודת פורים, ובא יש (לטענת חלק מהפוסקים) לשתות לשוכרה במידה כזו או אחרת: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב'). בגימטריה מתקיים: "ארור המן" = 502 = "ברוך מרדכי".[2]
אצל הפרשן רש"י הפרשנות באמצעות גימטריה הינה בצמצום, ובפרשנותו לכל התנ"ך יש רק כעשרה מקומות, בהם הוא עושה שימוש בגימטריה[3]. הרמב"ן פעל לצמצום השימוש בגימטריה ככלי לפרשנות, וקבע "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריות ולהוציא מהן עניין עלה בדעתו".
לעומתם רבי יעקב בן אשר בספר פרשנותו לתורה - "בעל הטורים" עושה שימוש נרחב בגימטריה, ונמצאו בו למעלה מ-600 מקומות, שבהם הוא מפרש באמצעות גימטריה. המחבר מתאר פרשנות זו כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב" והיא משמשת כמבוא לפרשנותו המקיפה לתורה.
גם המהר"ל מפראג[4] ופרשנים חסידיים השתמשו בגימטריה.
גימטריה בקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השימוש בגימטריה כחלק מהקבלה החל להתפתח בהמאה ה-12 ואילך, בהתאם לגישה שהעולם נברא באמצעות צירופים שונים של האלפבית העברי. הגימטריה שימשה כדרך להביא אסמכתא נוספת לחיזוקו של רעיון שיש לו מקורות אחרים, וכאמצעי עזר לזיכרון. שימוש נרחב בגימטריה כדרך לפענח את הכוונות הנסתרות שבתפילה וככלי לפרשנות המקרא מופיע בכתביהם של רבי אלעזר מוורמס ותלמידיו. שימוש נרחב ביותר בגימטריה מופיע בכתביו של רבי אברהם אבולעפיה. דרשה ידועה היא הקשר בין עמלק = ספק = אל אחר = רם (240) שמופיעה בספר "מבוא לחכמת הקבלה"[5].
גרשם שלום, חוקר הקבלה הנודע, מציין:
"בהמשך התפתחות הקבלה מצטיירות שתי מגמות: של חובבי הגימטריה ושל הממעטים להשתמש בה. בדרך כלל ניתן לומר, שרעיונות חדשים נתפתחו תמיד מעבר לתחום הגימטריה, אולם תמיד נמצאו חכמים שמצאו להם ביסוסים או הקשרים רחבים בדרך הגימטריה, ובלי ספק ייחסו להם ערך ממשי העולה על זה של אסמכתא בעלמא".[6]
במאה ה-17 יצא לאור הספר "מגלה עמוקות" של נתן שפירא ובו שימוש נרחב ומעמיק בגימטריה כדרך להגות ולפרשנות. לספר זה הייתה השפעה ניכרת על הבאים אחריו. השבתאים השתמשו בגימטריה כדי להוכיח את משיחיותו של שבתי צבי, ומתנגדיהם השתמשו בטכניקה זו כדי להוכיח את ההיפך (למשל באמצעות הגימטריה שבתי צבי = 814 = רוח שקר).
גימטריה בימינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש פרשנים המשתמשים בגימטריה ככלי להבנה והארה של מושגים וטקסטים, כך למשל אחד = 13 = אהבה, או אשה = 306 = דבש.
למעשה, עבור רוב הקשרים-לכאורה המוצגים בעזרת גימטריה ניתן למצוא גם קשרים הפוכים לגמרי, פירושים סותרים לאותם צירופי אותיות. למשל כתוב בפרשת בהעלותך:"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח." (ספר במדבר, פרק י"ב, פסוק א'). רש"י מפרש: "מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחוריתו של כושי", ומחזק את דבריו באומרו "כושית בגימטריה יפת מראה"[7]. בדיקה מראה כי כושית בגימטריה גם מכוערת. (כ-ו-ש-י-ת = 400+10+300+6+20=736; י-פ-ת מ-ר-א-ה=5+1+200+40+400+80+10=736 מ-כ-ו-ע-ר-ת=400+200+70+6+20+40=736; כך יוצא גם כי כֻּשִׁית=מְכֹערת, בכתיב חסר ללא ו').
בחוגים דתיים משמשת הגימטריה להפיכת מספרה של השנה העברית למילים בעלות משמעות מעודדת. דוגמה לכך מופיעה בתחילת סיפורו של ש"י עגנון, "הסימן" שבה נאמר: "שנת תרפ"ט, שגימטריא שלה נצח ישראל".
שימוש הומוריסטי בגימטריה נעשה בתוכנית הטלוויזיה "זהו זה", שבה הופיעה דמותו של הבבא בובה, פרודיה על דמותו של מקובל, המשתמש בגימטריה למתן פרשנות לאירועים אקטואליים.
שיטות גימטריה נוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף לשיטת הגימטריה הבסיסית, שבה ניתן לכל אות ערך מספרי, התפתחו שיטות גימטריה נוספות, המאפשרות להגיע לשוויונות שאינם נוצרים בשיטה הבסיסית. אחדות מהן מופיעות בספרו של משה קורדובירו, "פרדס רימונים", ובהן:
מספר מעוגל, שאינו מביא בחשבון את האפסים בעשרות ובמאות, ולכן, למשל, ל = 3, ק = 1.
מספר מרובע, שבצד אחד של המשוואה נלקחים ערכים הריבועים של מספרי האותיות. דוגמה: דוד = 42 + 62 + 42 = 68 = חכם.
מספר קדמי, שבו ערכה של אות שווה לסכום ערכי כל האותיות החל מהאות א ועד לאות הנתונה. דוגמה: ג = 1 + 2 + 3 = 6.
דוגמה נוספת: כ = 10+20+... +1+2+3 = 75.
מילוי: ערכה של אות שווה לערך השם המלא של האות. ערכה של ח, למשל, שווה לזה של "חית", כלומר 418.
הכולל: הוספת 1 לערכה של המילה.
עם האותיות: הוספת מספר האותיות שבמילה לערכה של המילה, דוגמה: המילה "דוגמה" ערכה 54 ועם האותיות ערכה 59.
גימטריה קטנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
צורה נפוצה פחות של שימוש בגימטריה נקראת גימטריה קטנה. בגימטריה קטנה, מחשבים את הערך הגימטרי של מילה, צירוף מילים או משפט על פי סכום ערכי האותיות המרכיבות אותו, ואחר-כך מסכמים את הספרות של הסכום שוב ושוב עד לקבלת מספר מ-1 עד 9. או אז, מתייחסים למספר זה כאל ערכו הגימטרי של המילה/צירוף המילים/המשפט האמור. הדבר שקול לגימטריה מודולו 9, כאשר במקום 0 משתמשים ב-9.
לעוסקים בנומרולוגיה מאפשרת הגימטריה הקטנה לקשר בין הערך הגימטרי של המילים לבין המשמעות הנומרולוגית של התוצאה.
השימוש הנפוץ בגימטריה, אשר בו לא מסכמים את ספרות התוצאה, נקרא בהתאמה, גימטריה גדולה.
גימטריה בערבית[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך ימי הביניים אימצו אנשי דת מוסלמים את הגימטריה מן היהודים כשיטה לפירוש הקוראן, והתאימו אותה לאלפבית הערבי. אנשי הדת המוסלמים הצמידו לכל אות ערבית את הערך שניתן למקבילתה האטימולוגית בעברית. כך, האות הערבית ا קיבלה את הערך 1 (מקבילה ל-א), ب קיבלה את הערך 2 (מקבילה ל-ב), ج -3 (ג), د -4 (ד) וכן הלאה. סדר האותיות המקובל בערבית שונה במידה ניכרת מהמקובל בעברית, ולפיכך, בניגוד לעברית, אין התאמה בין סידור האותיות המשמש במילונאות הערבית, לבין סידור האותיות הערביות על-פי ערכן בגימטריה. לדוגמה, ארבע האותיות הראשונות באלפבית הערבי הן ا ب ت ث, אך אם נסדר את האותיות הערביות על פי ערכן בגימטריה, יהיו ארבע האותיות הראשונות: ا ب ج د , ואילו ت תבוא לקראת סוף הרשימה, כיוון שהיא מקבילה ל-ת בעברית, וערכה 400.
כיוון שבאלפבית הערבי יש 28 אותיות, הגימטריה הערבית אינה עוצרת ב-400, ויש בה אותיות שערכן גבוה יותר. בנוסף, מקובל לתת ערך מספרי לליגטורה لا (צירוף של האותיות ل ו-ا).
תוכנה לגימטריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
יש מספר תוכנות שעוזרות למצוא התאמות בגימטריה. בתוכנת האיחזור של פרויקט השו"ת, למשל, יש מודול של חיפוש פסוקים וחלקי פסוקים בתנ"ך שיש להם גימטריה ששווה למחרוזת מסוימת. תוכנה כזו היא כלי עבודה בידי המחפשים רמזי גימטריה בתנ"ך, ומאפשרת להגיע לתוצאה מותאמת לרצון המשתמש. גימטריה - מחשבון] המספק צרופי גימטריה מקבילים ומתעדכן על פי חיפושי הגולשים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: גימטריה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:גמטריה
גימטרשת - מחשבון אינטראקטיבי ומשוכלל לחישובי גימטריה, כולל חיפוש התאמות בפסוקי התורה.
מחשבון גימטריה המציג התאמות מול פסוקים מהתנ״ך.
גדי אלכסנדרוביץ', גימטרעה, באתר "לא מדויק"
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
^ לדוגמה בבלי מסכת ברכות דף ח א, בבלי מסכת שבת דף י ב, ויקרא רבה פרשה כא פסקה ד
^ ביאור:עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
^ בראשית יט כ, ויקרא טז ג, במדבר טו לט, יהושע יז יד
^ גור אריה, בראשית יד יד; שמות ל כט
^ ספר מבוא לחכמת הקבלה חלק א', שער ד פרק ד; חלק ב', מאמר א על דבר חנוכה
^ האנציקלופדיה העברית, כרך י', עמ' 686
^ רשי, במדבר פרק יב באתר דעת
[הסתרה] כתב עברי
מערכות אלפבית אלפבית פרוטו-כנעני • אלפבית עברי עתיק • אלפבית ארמי • אלפבית עברי
וריאציות של אלפבית עברי כתב רש"י • כתב סת"ם • כתב רהוט
כתיב עברי • ליטון של עברית • טעמי המקרא • אותיות מנצפ"ך • גרש • אם קריאה • הגיית העברית • גימטריה
ניקוד ניקוד טברני • ניקוד בבלי • ניקוד ארצישראלי • ניקוד ארצישראלי-טברני • ניקוד שומרוני • ניקוד העברית בת ימינו • כתיב חסר ניקוד
גופנים עבריים דוד • אריאל • פרנק-ריהל • קורן • מרים • נרקיס • חיים • דרוגולין (גופן) • הדסה (גופן) • הצבי (גופן) • כתב רש"י
אלפבית עברי א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת
שפות הנכתבות בכתב עברי עברית • ארמית • יידיש • ערבית יהודית
קטגוריות: מיסטיקה יהודיתעברית
משובים קודמיםמשוב על הערך
נקודות מומלצות להתייחסות: שלמות, אובייקטיביות, אמינות ורמת הכתיבה.
אין לכתוב פניות לנשוא הערך, משובים פוגעניים והשקפות אישיות על נושא הערך
הינכם מוזמנים לשפר את הערך על ידי לחיצה על "עריכה" בראש הדף בצד שמאל.
תודה וברוכים הבאים לוויקיפדיה!
